צמח מרפא גינקו בילובה - משמש למצבים בהם יורדת זרימת הדם למוח: ירידה בזיכרון והריכוז,

צמח מרפא גינקו בילובה - משמש למצבים בהם יורדת זרימת הדם למוח: ירידה בזיכרון והריכוז, סחרחורת, כאבי ראש, דיכאון -Ginkgo biloba,
גינקו בילובה


Ginkgo biloba
גינקו בילובה הוא עץ המשתייך למשפחת ה- Ginkgoaceae, והוא הסוג והמין היחיד ששרד במשפחה זו. גינקו הוא העץ העתיק ביותר בעולם, היחיד ששרד מתקופות גיאולוגיות קדומות. מוצאו מסין. הוא יכול להגיע לגובה של 40 מ' וקוטר הגזע שלו מגיע ל-2.5 מ'.
גינקו הוא עץ נשיר, דו-ביתי, שצמיחתו איטית. הוא מתחיל לפרוח ולתת פירות בגיל 40 שנה ומעלה. הפרי שלו קטן, צהוב וחלקלק. הזרע בשרני וגדול, צבעו כסוף והוא ראוי למאכל. זרעים קלויים נמכרים בסין כפיצוחים ונחשבים למעדן. שם העץ בסינית: Bai guo ye, מתייחס לזרע ומשמעותו "אגוז הכסף".
גינקו הוא עץ ייחודי מבחינה בוטנית, ובוטנאים באירופה ואמריקה הכירו אותו והתחילו לגדל אותו לפני מאות שנים. ניתן למצוא בארצות שונות באירופה ובאמריקה עצים גדולים בני 300 שנה ויותר. העץ עמיד ומסתגל לתנאי אקלים שונים. היום מרבים לגדל אותו בארצות רבות והוא מצליח לגדול, לפרוח ולתת פירות. הוא עמיד גם לזיהום אוויר ולכן נוטעים אותו בימינו כעץ רחוב בערים הגדולות והמזוהמות בעולם.
הסינים נוהגים להשתמש בחלקים שונים של העץ: זרעים, עלים, פירות וקליפת הגזע. במערב הפירות נחשבים רעילים והשימוש המקובל הוא בעלים. מחקרים רבים נערכו ב-35 השנים האחרונות, וגינקו, שהיה נערץ בסין ונחשב לעץ קדוש, הפך לתכשיר מבוקש מאד במערב.
המרכיבים הפעילים
משתייכים לשתי קבוצות עיקריות: פלבונואידים (שמגיעים לריכוז מכסימלי בסתיו, לפני השלכת) וטרפנים, המכונים גינקולידים והם ייחודיים לגינקו.
צמח זה מזרים דם, משפר זרימת דם בעורקים הכליליים מכיל חומרים אנטי אוקסידנטים חזקים, בעל טעם מריר ומכאן משפיע על הכבד. הוא מחזק את המוח ומערכת העצבים ומטפל בדכאון. משתמשים בצמח זה בבעיות סרקולציה בעיקר אצל חולים גריאטרים, סניליות.
התוויותעיקריות: אלצהיימר, זיכרון לקוי, שבץ מוחי (החלמה ומניעה).

משניות: גיל מבוגר (תמיכה), דיכאון, חולשת מערכת העצבים, טנטון, טרשת עורקים (מניעה וטיפול), כושר ריכוז לקוי, יתר קרישות הדם, כפיון (אפילפסיה), ליקויים באספקת הדם ההיקפית, ניוון רשתית העין, סחרחורות (ורטיגו), שיטיון (דמנסיה).
מחקרים

קיימים דיווחים לפיהם ה–Ginkgolides שהצמח מכיל מעכבים אגריגציה (צימוד) של טסיות דם1. אותם גינקולידים הם אנטגוניסטים ספציפיים ל- PAF- platelet aggregation factor. הם מעכבים קשירת PAF לרצפטור שלו על פני הממברנה של טסיות הדם ובכך מעכבים את שחרורו. גינקולידים מבודדים הראו עיכוב ספציפי של קישור PAF לרצפטור שלו על פני טסיות הדם, כמו גם עיכוב האגרגציה של הטסיות עצמן. הצמח נמצא גם כתומך במערכת העצבים וכיעיל לטיפול בתסמיני דיכאון.2 ממקורות נוספים ניתן להסיק שהפלבנואידים אשר מוצו מן הצמח משמשים לשיפור זרימת הדם במוח.
ניסויים שנערכו עם תמציות של גינקו בחולים גריאטריים הראו שיפור ביכולת המנטליתכאשר זו הייתה פגועה.4
במחקר, שפורסם ב-2006 במגזין European Journal of Neurology 1, השתתפו 60 חולים בני 50 עד 80 הסובלים מדמנציה (שיטיון) קלה עד בינונית. החולים חולקו ל-3 קבוצות. קבוצה אחת קיבלה תמצית גינקו בילובה במינון של 160 מ"ג ליום. קבוצה אחרת קיבלה את תרופת המרשם דונפזיל והקבוצה השלישית היתה קבוצת ביקורת וקיבלה תרופת דמה (פלצבו). במחקר נבדקה יעילות צמח הגינקו בילובה בטיפול באלצהיימר בהשוואה לטיפול בחומר דונפזיל (Donepezil) הנמצא בתרופות ממוריט ואריספט המשמשות לטיפול בחולי אלצהיימר. המחקר נמשך 24 שבועות. בסופו נבדקו החולים בשלושה מבחנים המקובלים להערכת התפקוד הקוגניטיבי ומצבם של חולי אלצהיימר. קבוצת החולים שנטלו גינקו בילובה וקבוצת נוטלי תרופת המרשם הראו שיפור באופן מובהק לעומת התוצאות שהשיגה קבוצת הביקורת שנטלו פלצבו. במבחן מיני-מנטל לאבחון אלצהיימר וכן במדד קליני כללי (CGI) המצביע על שיפור או הידרדרות במצב הקוגניטיבי, נרשם שיפור קל בשתי הקבוצות בהשוואה לקבוצה שהשתמשה בפלצבו. בשתי הקבוצות ירד הציון ב-0.9 נקודות, דבר המעיד על שיפור, בעוד שבקבוצת הפלצבו הציון עלה בנקודה וחצי.
ניסוי קליני אקראי בתנאי סמיון כפול ומבוקר בפלסבו שנערך בארה"ב (2006) מצא כי תמצית תקנית של הצמח (EGb 761) במינון של 240 מ"ג ליום למשך 4 שבועות ב-22 חוליטרשת נפוצה הקלה במידה מסוימת על פרמטרים תפקודיים כגון עייפות.
ניסוי קליני שנערך בסין (2006) על 109 חולי סכיזופרניה מצא כי תמצית תקנית של הצמח שיפרה את התפקוד החיסוני הפריפריאלי שנמצא במצב ירוד בקרב החולים לפני הטיפול.
לסיכום
Adaptogen - מחזק, עוזר לגוף להסתגל לשינויים, משפר את איכות החיים
וההרגשה הכללית
Anticoagulant - נוגד קרישה
Antidepressant - נוגד דיכאון
Antioxidant- אנטיאוקסידנט חזק
מגביר פעילות תאי עצב במוח
מגן על קרומי תאים, כולל במוח
Stimulant - ממריץ זרימת דם, מעורר
Nervine - משפיע על מערכת העצבים ומחזק אותה, מקל על חרדה ומת
שימושים רפואיים
השפעה חיובית על מערכת הדם וכלי הדם, שיפור זרימת דם, מקל על בעיות ורידים- לכן הוא חשוב מאוד לסכרתיים.
משפר זרימת דם במיוחד למוח. משמש למצבים בהם יורדת זרימת הדם למוח: ירידה בזיכרון והריכוז, סחרחורת, כאבי ראש, דיכאון, עייפות, חוסר אנרגיה, בלבול, חרדה, דאגה, ירידה בתפקוד המיני ,בעיות של סירקולציה בעיקר אצל חולים גריאטריים, סניליות, אלצהיימר.
לילדים הסובלים מבעיות קשב
לשיפור זרימת דם לסובלים מקור בפריפריה- ידיים ורגליים.
מסייע להגנה בפני התקף לב ושבץ.
מסייע גם למניעת צפצופים באוזניים (טיניטוס).
התוויות נגד
אין ליטול עם תרופות נוגדות קרישה כגון קומדין, אספירין, הפרין.
אינו מומלץ עם תרופות משתנות עלול להעלות לחץ דם.

אפשר לומר שהכלך החרמוני הוא הויאגרה הטבעית של ארץ ישראל, אלא שהצמח אינו רק אפרודיזיאק:

צמח מרפא כלך חרמוני , Ferula hermonis

דוד פרלה L.Ac, M.Sc
אפשר לומר שהכלך החרמוני הוא הויאגרה הטבעית של ארץ ישראל, אלא שהצמח אינו רק אפרודיזיאק: מחקרים ראשוניים לבדיקת השפעתו הראו עלייה בספירת הזרע בעקבות השימוש בו ממצאים אלו מאששים את השימוש המסורתי בצמח ברפואה הערבית

שם לטיני: Ferula hermonis
שם עברי: כלך חרמוני
שם ערבי: Shirsh Zallouh

משפחה: סוככיים Umbelliferae \ Apiaceae

תאור בוטני: לסוג כלך משתייכים כ-150 מינים, הגדלים בארצות הים התיכון ועד למרכז אסיה. מיני הכלך הם עשבים רב-שנתיים בעלי שורשים עבים. העלים גדולים, גזורים ומנוצים. שימוש רפואי מסורתי נעשה בכמה מינים של כלך. מינים אחרים שמשו כקטורת. Ferula galbanifula שימש כקטורת ביוון העתיקה. נראה שהחלבנה המוזכרת כמרכיב של הקטורת בבית המקדש היא F. galbanifula. לשרף של הצמח ריח חריף. במקורות שלנו כתוב: אין אדם יכל לעמוד בפני ריחה. מפיקים את השרף מהשורש.
הכלך החרמוני הוא מין אנדמי הגדל על דרדרות אבנים בחרמון, בגובה 2500-2800 מ'. הוא צומח גם בצפון לבנון, וכן בדרום החרמון בשטח הישראלי והסורי. הוא פורח בחודשים מאי-אוגוסט. צבע הפרחים צהוב בהיר.
משמעות השם הערבי היא "שורש שעיר".

חלקי צמח בשימוש: שורש, שנקטף בקיץ.

רפואה מסורתית: נהגו לעשות חתכים בשורש ולאסוף את השרף שנשר. היום משתמשים במיצוי באלכוהול.
הצמח נחשב לסטימולנט, tonic, ובעיקר אפרודיזיאק לגברים ולנשים. רופאים ורוקחים לבנונים מדווחים על הצלחה של 100% בטיפול באין אונות של גברים.1 רועים לבנונים מדווחים על השפעה של הצמח על עדרי צאן: על הגברה של פעילות מינית ושל ילודה.
שימושים נוספים שנעשו בצמח הם ריפוי פצעים ופגעי עור שונים, טיפול בזיהומים אצל בעלי חיים והגברת תנובת החלב אצל פרות.1

מרכיבים
daucane sesquiterpenes: ferutinin2 teferdin3, ferutinol4, tenuferidine5, epoxy-ferutinol benzoate6, ferutinol vanillate7
ויטמינים: A, B1, B2,B6, C, D
מינרלים: ברזל מגנזיום, סלניום, אבץ.

פעילות: אפרודיזיאק, מרפא פצעים, מגביר הפרשת חלב בהנקה, מסייע לחיזוק השרירים.1

פרמקולוגיה: ferutinin ו-tenuferidine הם בעלי פעילות אסטרוגנית. הם דומים בפעילותם ל-di-ethylstilbestrol, שהוא הורמון סינתטי בעל פעילות אסטרוגנית חזקה.1
Ferutinine הראה השפעה על רצפטרים לאסטרדיול בהיפותלאמוס ובהיפופיזה.1 נראה שההיפוזה מגבירה שחרור של ההורמון המצהיב שמאיץ ייצור של טסטוסטרון.8
רבים מערביי ישראל נוהגים להשתמש ב-Zallouh9. אצל חלק מהם נמצאה עליה במספר תאי הזרע ובתנועתיות שלהם לאחר שימוש בצמח במשך חודש עד חודשיים.9 במקרים של מספר נמוך מאד של תאי זרע, או שלא נמצאו תאי זרע בכלל נמצאה עליה נמוכה במספר תאי הזרע.

בטיחות: השימוש המסורתי בצמח והדמיון בינו ובין צמחים המשמשים כתבלין תורמים לדעה המקובלת שהצמח בטוח לשימוש.9 F. hermonis דומה ל-F. galbaniflua שממנו מפיקים את הגלבאנום, שרף שנהגו להשתמש בו כמכייח. הוא גם קרוב מאד בתכונותיו ל-F. asaefetida שמשורשיו מפיקים את התבלין asafetida9.
עדרי צאן ובקר ניזונים מהצמח ולא דווח על רעילות או על תופעות לוואי בלתי רצויות.
רעילות נצפתה במין כלך המצוי, F. communis, הדומה לכלך החרמוני . מומלץ שלא לאסוף את הצמח מהבר אם אין בטוחים בזיהוי שלו.
את תמצית שמן הכלך החרמוני ניתן להזמיןמחב' מרפא הבושם-04-9952122

סאלביה דיבינורום - צמח המכיל חומר מעורר הזיות

סמים והשפעותיהם


סאלביה דיבינורום - צמח המכיל חומר מעורר הזיות

מאת: יפה צוברי
מידענית , הרשות למלחמה בסמים

שם הצמח הוא סאלביה דיבינורום ופירושו בלטינית מרווה אלוהית (המקור הוא מ- – salvare להציל). הצמח הוא ממשפחת המרווה ושמו בעברית מרווה מכחילה. השם ניתן לו על ידי חוקרים מערביים אשר חקרו את הצמח במקומו הטבעי, באזור אואקסקה במקסיקו שם הוא משמש כבר מאות בשנים כצמח פולחני שמיוחסות לו תכונות ריפוי בקרב שבטי האינדיאנים המַצְטֶקִים (על שם הרי מצטקה) באזור האמור. ידועים בעולם כאלף סוגים של מרווה אך סאלביה דיבינורום היא היחידה המכילה חומר פסיכואקטיבי שמעורר הזיות.
לראשונה הגיע החומר לתודעת המערב בשנת 1938 על ידי אנתרופולוגים שחקרו את התרבות באזור. רק ב- 1957 נעשה זיהוי של החומר הפסיכואקטיבי על ידי פרמקולוג שנשלח על ידי חברת התרופות CIBA לחקור את פטריות ההזיה. הוא הצליח להשיג בקושי כמות מספקת של הצמח (האינדיאנים שמרו בסוד את מקומות גידולו ותכונותיו) כדי לזהותו כסוג של מרווה. גורדון ווסון[i] (בוטניקאי וחוקר פטריות בשימושים אתנולוגיים) ואלברט הופמן [ii] (מגלה הלס"ד ומבודד הפסילוסיבין שמצוי בפטריות ההזיה) יצאו ב- 1962 פעם נוספת למשימת הגדרה וחקר של צמח ה"קסמים". הם הצליחו להשיג שיחים פורחים של הצמח למרות שלא הורשו להגיע למקומות הגידול בטבע של הצמח. הצמח זוהה במכון הבוטני של אוניברסיטת הרווארד כסוג חדש של מרווה על ידי קרל אפלינג ואחרים[iii] ומאז החלה בדיקתו וחקירתו ביתר פירוט. נעשו פיתוחים בוטניים וריבוי של הצמח והחלה הפצתו בארצות הברית ובעולם כולו.

[i] Wasson, R.G. (1962). A new Mexican psychotropic drug from the mint family. Botanical Museum Leaflets Harvard University 20: 77-84. http://www.sagewisdom.org/
Wasson, R.G. (1963). Notes on the present status of ololiuhqui and the other
hallucinogens of Mexico. Botanical Museum Leaflets Harvard University 20: 161
-193. http://www.sagewisdom.org/

[ii] Hofmann, A. (1990). “Ride through the Sierra Mazateca in search of the magic plant 'Ska María Pastora'”. In: The Sacred Mushroom Seeker: Essays for R. Gordon Wasson.Edited by T.J. Reidlinger, Portland. OR. pp. 115-127.
http://www.sagewisdom.org/

[iii] Epling, C. & Játiva-M., C. (1962) A New Species of Salvia from Mexico. Botanical
Museum Leaflets, Harvard University 20, 75-76. http://www.sagewisdom.org/

אתנו-בוטניקה
סאלביה דיבינורום הוא אחד מסדרה של צמחי הזייה שמשמשים לריפוי, כישוף (divination) ובהכשרה של רופאי אליל (שַמָּנִים) בקרב האינדיאנים המצטקים, בעיקר. צמחים נוספים משמשים בפעולות אלה כמו פטריות הזיה וזרעים של לפופית (morning glory). הצמח נחשב למקודש בקרב האינדיאנים והוא מזוהה בכינוייו עם מריה הבתולה, אמו של ישו. המידע על השימושים הריטואליים שלו נשמר בסוד והדרך שבה הושג המידע היה התיידדות של הופמן ווטסון עם אחת המרפאות העממיות שהדגימה בפניהם טקס כזה תוך שימוש בסאלביה. קיימים סוגים רבים של צמח המרווה המשמשים גם כן לריפוי, והשם סאלביה מקורו במילה הלטינית salvare – להציל. האינדיאנים במקסיקו משתמשים בסאלביה ד. להקלת כאבי ראש, כאבים ראומטיים, שלשול אנמיה ועוד.
דרך השימוש בטקסים שמאניים אלה היא בשתייה של חליטת העלים (בממוצע 10-50 זוגות עלים ובמקרים קיצוניים גם 120 זוגות) או בלעיסתם והחזקתם בפה (החומר נספג דרך כלי הדם שבריריות הפה). בהכשרות של שמאנים משמשת הסאלביה כחומר ההזייתי הראשון שבו מתנסים המתלמדים, מכיוון שריכוז החומר הפעיל בעליו היא הנמוכה ביותר יחסית לזרעי הלפופית (מקום שני) ולפטריות ההזיה (מקום ראשון).

ביוכימיה
החומר הפסיכו-אקטיבי הפעיל של סאלביה ד. בודד רק ב- 1982 על ידי קבוצת חוקרים בראשות אלפרדו אורטגה. [i] החומר שבודד הוא מסוג דיטרפן ((diterpene וכונה סאלבינורין (Salvinorin). יש לציין שהחומר הוא הדיטרפן הראשון שזוהה כמעורר הזיות בבני אדם (וולדס ואחרים, 2001).[ii] קבוצת הצמחים הפסיכואקטיביים שהחומר הפעיל בהם הוא דיטרפן כוללים גם את הקנאביס והלענה. מאוחר יותר התגלו נגזרות נוספות שלו ולכן הוא כונה סאלוינורין A (לעומת סוגי B שאינו פעיל ו- Cשגם הוא פעיל). החומר נוסה על בני אדם על ידי סיברט ואחרים [iii] ונמצא שצורת ההשפעה האפקטיבית ביותר היא בשאיפת החומר המאודה (בניסוי של בליעת קפסולות מכילות החומר לא נמצאה כל השפעה). סף השפעה של החומר הורגש בין 200–500 מיקרוגרם והזיות הופיעו תוך 30 שניות, לעומת השפעה תוך 10–15 דקות שמורגשת לאחר בליעת חליטת הסאלביה. עם סף השפעה של 200 מיקרוגרם (מיקרוגרם = מיליונית הגרם) סאלבינורין A הוא כיום מעורר ההזיה האתנוגני החזק ביותר הידוע עד כה ואחד מהחומרים הטבעיים החזקים ביותר שנתגלו [iv] (ולדס 2001, אוט 1996). סיברט השווה ריכוזי חומר פעיל בצמחים שגודלו בארצות הברית ובמקסיקו והגיע למסקנה שריכוז החומר הפעיל נע בין 0.89–3.7 מיקרוגרם לכל גרם של עלים יבשים (סיברט 1999).

בבדיקות לגילוי ההשפעה הרצפטוריאלית של סאלבינורין A נמצא שאינו משפיע על אתרי הקולטנים המוחיים שמושפעים על ידי מרבית החומרים מעוררי ההזיה כמו לס"ד ואקסטזי – נקשרים לקולנים סרוטונרגיים.
לאחרונה התגלתה דרך פעולתו של החומר על מנגנוני המוח – נמצא שהחומר הוא אגוניסט של הקולטנים האופיאטיים מסוג קאפא (k opioid receptor). לפי מימצא זה, שהתגלה על ידי בריאן ואחרים,[v] מהווה הסאלבינורין את החומר הלא אלקלואידי הראשון שנתגלה כבעל תכונות של אופיאט. כמו כן העלה ממצא זה שהמערכת האופיאטית מסוג קאפא הכוללת גם את הפפטיד דינורפין, משתתפת גם היא בוויסות תהליכי התפיסה של החושים ((human perception.
[i] Ortega, A. et al. (1982). Salvinorin, a new trans-neoclerodane diterpene from Salvia
divinorum (Labiatae). Journal of the Chemical Society Perkins Transactions I:
2505-2508. http://www.sagewisdom.org/

[ii] Valdés, L.J. et al. (2001). Salvinorin C, a New Neoclerodane Diterpene from a
Bioactive Fraction of the Hallucinogenic Mexican Mint Salvia divinorum.
Organic Letters 3(24): 3935-3937. http://www.sagewisdom.org/

[iii] Siebert, D. et al. (1994). Salvia divinorum and Salvinorin A: new pharmacologic findings. Journal of Ethnopharmacology 43. pp. 53-56. http://www.sagewisdom.org/

[iv] Ott, J. (1996). Salvia divinorum Epling et Jativa Eleusis, n. 4, pp. 31-39.
http://www.sagewisdom.org/

[v] Bryan, L.R. et al. (2002) Salvinorin A: A Potent Naturally Occuring Nonnitrogenous k opioid Selective Agonist, Proceedings of the National Academy of Science of the USA 99(18), pp. 11934–11939.

השפעות השימוש בחומר
החומר הפעיל בסאלביה ד.(Salvinorin) התגלה, כאמור, כחומר מעורר ההזיות בעל העוצמה הגבוהה ביותר מבין החומרים הצמחיים (בשימוש בשאיפה או בעישון). החומר עולה בעוצמתו על מעוררי ההזיה הסינטטיים לס"ד ו-DOB (שניהם אסורים לשימוש על פי החוק).
עד לתקופה האחרונה לא היתה הסאלביה ד. סם פופולרי בחברה המערבית ומספר גורמים לכך: נדרשת כמות גדולה של עלים כדי להשיג חוויית שימוש חזקה (כ- 75–100). לעלי הצמח יש טעם מר אשר עשוי לעורר בחילה (בשימוש בלעיסה), וההשפעות שלו נחשבות בלתי צפויות ומאכזבות (סיברט 1994a). [i]
מספר גורמים ימנעו, כנראה, את הפיכת הסאלביה ד. לחומר פופולרי כמו החומרים מריחואנה, לס"ד ודומיהם – אין זה סם חברתי שיכול להיות נצרך בסביבה שמטרתה הסחת הדעת. אין זה סם מסיבות והוא מתאים יותר לצריכה אינדיבידואלית. ההזיות שיוצר השימוש בחומר אינן תלויות בעצמים הקיימים בסביבה, וגם שימוש בחדר חשוך לחלוטין או תחת כיסוי עיניים יגרום להזיות ראייה. ההזיות יכולות להיות בדרגה מתונה ולהגיע עד חוויה חריפה ומפחידה ביותר. כמו כן אין עדויות להתמכרות לחומר וההתנסות בשימוש אינה מעודדת חזרה על החוויה על בסיס קבוע (סיברט 1994b).[ii]
ההזיות שחווים המשתמשים תלויות במצבם ובציפיותיהם. ולדס, דיאז ואחרים,[iii] שחקרו את החומר במקסיקו אצל השמאנים המצטקים, ראו את מרי הבתולה ורוחות בבגדי לבן. טריפים חלשים יותר גורמים לראיית צבעים או לשינויי צורות, אך חוויות קשות יותר כללו הרגשה של הימצאות בזמן אחר או בחלל אחר, התעופפות או רחיפה, דיבור עם חייזרים וכד'.
עד כה לא ידועות השפעות בריאות אחרות של השימוש בחומר. סכנת השימוש בסאלביה נובעת מהשימוש במינונים גבוהים, והיווצרות מצב בו עשוי המשתמש לאבד לחלוטין את התודעה והפיקוח על גופו. אנשים במצב כזה מתנועעים בפתאומיות ועשויים לנסות לעבור דרך קירות או דרך אובייקטים. חייב להיות אדם במצב של פיכחות ליד המשתמש בחומר כדי לשמור עליו, במיוחד במקרים של שימוש במינון גבוה.
בצורת השימוש הנפוצה ביותר – עישון – משך ההשפעה הוא קצר (עד שעה שעתיים). חשוב מאד לא לערבב את החומר עם סמים אחרים ואסור להשתמש בחומר אם יש במשפחה רגישות למחלות או לבעיות נפש – החומר עשוי לעורר אי יציבות נפשית (שבנר, 2002).[iv]

[i] Siebert, D.J. (1994a). Salvinorin A: Notes of Caution. The Entheogen Review 3 (4): 2-3. http://www.sagewisdom.org/

[ii] Siebert, D. (1994b). Salvia divinorum and Salvinorin A: new pharmacologic findings. Journal of Ethnopharmacology 43. pp. 53-56. http://www.sagewisdom.org/

[iii] Valdes III, L.J (2001a) The Early History of Salvia divinorum. The Entheogen Review 10(2):73-75. http://www.sagewisdom.org/

[iv] Schabner, Dean.. “A New LSD? Mexican Herb for Sale Online come with Divine
Claims, Warnings.” April 2, 2002. abcNews.com, Copyright © 2002 ABCNEWS
Internet Ventures. Available at: http://more.abcnews.go.com/sections/us/dailynews/divinorum020401.htm

אזדרכת הודית NEEM
אילת אופיר, מטפלת אירו-ודית

צמח "אזדרכת הודית" מדרום אסיה
אזדרכת הודית NEEM


צמח הנים "אזדרכת הודית" Azadirachta Indica, הינו צמח המוערך כבן 4000 שנה בדרום אסיה כצמח רפואי רב שימושים. העץ נחשב כקדוש ומוזכר במיתולוגיה ההינדית. הוא גדל באזורים טרופיים וסב-טרופיים כמו הודו ובורמה. העץ אינו רעיל לבני אדם וכל אחד מחלקיו משמש לתעשיית מוצרים שונים ומגוונים.

כיום מגדלים עצי נים ביותר משלושים מדינות בצורה מסחרית, וקרן מיוחדת מעודדת את השימוש בצמח מיוחד זה על מנת לפתח מודעות לתכונותיו המיוחדות כמו גם של צמחים נוספים, במטרה להקטין את השימוש בכימיקלים לסביבה נקייה ובריאה יותר.

רפואת האיור ודה עושה שימוש נרחב בצמח הנים לבעיות עור, שיניים וחניכיים, שיער, מערכת העיכול, טיהור דם וניקוי רעלים. בתעשיית הקוסמטיקה ומוצרי ההיגיינה משמש הנים ליצור מוצרים המיועדים להיגיינת הפה ובגלל התכונות האנטי בקטריאליות של הצמח הוא משמש כמרכיב פעיל במשחות שיניים. הוא משמש להכנת משחות אנטיספטיות, קרמים ומשחות שונות לעור. קרם אנטיספטי המופק מצמח הנים מוכיח את עצמו כיעיל ללא שום תופעות לוואי או רעילות וכמובן ידידותי לסביבה. קרם זה מופק מן החומרים הפעילים שבעלי העץ ומן השמן.



קוסמטיקה והיגיינה אישית

שמן נים לשיער

השפעתו של שמן הנים על השיער מצוינת כי הוא מעכב את האפרת השיער, מונע קשקשים ומונע נשירת שיער. הצמח מזין את עור הקרקפת ומבריא אותה מבפנים, תוך כדי שהוא מרכך ומבריק את השיער.


שמן נים לשיער

סבון מנים

סבונים המופקים מן הצמח בשל היותו אנטי בקטריאלי, אנטי ויראלי, ואנטי פטרייתי עוזרים לשמור על העור רך ואינם מייבשים אותו. הם עשויים משמנים צמחיים בתוספת שמנים ארומאטיים בנוסף על הרכיבים מן הצמח ללא כל תוספות כימיות או מלאכותיות ולכן מגינים על העור מאקזמות, דלקות, אקנה ומזינים אותו בו בזמן. רופאים ממליצים על סבון נים על מנת למנוע או לטפל באקנה. הם מתאימים גם לבעלי עור רגיש במיוחד. להפקת הסבונים משתמשים בתמציות מן העלים, מקליפת העץ וכמובן בשמן.


סבון מנים

הרכיבים הפעילים בצמח ותכונותיהם הרפואיות

הריכוז הגבוה ביותר של חומרים פעילים נמצא בשמן המופק מן הזרעים, ובצורה פחות מרוכזת בקליפת העץ ובעלים.

נימבידין: אנטי בקטריאלי, יעיל נגד כיבים, מוריד כאבים, אנטי אריתמי (הפרעות קצב בלב) ואנטי פטרייתי.

נימבידול: עוזר לשחפת, למלריה, אנטי פטרייתי.

גדונים: מרחיב כלי דם, אנטי פטרייתי נוגד מלריה.

סודיום נימבינאט: משתן, עוזר לדלקת מפרקים.

קרקטין: אנטי פרוטוזואלי.

סאלאנין: דוחה חרקים.

אזאדיראכטין: דוחה חרקים.

נימבין: אנטי דלקתי, מוריד חום, אנטי היסטמיני, אנטי פטרייתי.

מצמח הנים מייצרים תרופות שונות אשר מטפלות בבעיות כמו: דיאבטיס (סוכרת), ארטריטיס (דלקת מפרקים), ראומטיזם (שגרון), מלריה, מחלות לב, בעיות במערכת העצבים, בעיות במערכת העיכול, בעיות דנטאליות, מחלות לב ומחלות עור למיניהן. בצמח הנים משתמשים גם ברפואה הסינית למגוון בעיות.
להזמנות:
04-9952122
מרפא הבושם