מאיר בעל הנס
בעל נסים בשם ר' מאיר, הקבור בטבריה
המנהג לתת צדקה על שם ר' מאיר בעל הנס נתפשט במאה ה-19, ובכספי התרומות השתמשו לצורך החלוקה לתמיכה בעניים בארץ ישראל.
ר' מאיר בעל הנס - עושה נסים בשם ר' מאיר, הקבור בטבריה. מיחסים אותו בטעות לתנא ר' מאיר.
על שם ר' מאיר בעל הנס הנהיגו לקבוע קופות בבתי ישראל בכל המדינות, והכסף הנאסף נשלח לארץ ישראל לצורך החלוקה. המנהג הזה התחיל בתחלת המאה הי"ט, בראשונה היו נודבים נרות או מעות בשביל נרות לנשמת רמבה"ן, כדי להנצל מסכנה, כפי שמובא בשם הבעש"ט בספר כתר תורה (ח"ב דף נ"ב ע"ב):
"אם אדם בסכנה וצריך לנס אזי יתן ח"י גדולים לנרות בשביל נשמת רמבה"ן, ויאמר בפה מלא: אני מנדר אותן ח"י גדולים לנרות בשביל נשמת רמבה"ן "אלהא דמאיר ענני" שלוש פעמים, ובכן יהי רצון מלפניך ה' או"א, כשם ששמעת את תפילת עבדך מאיר ועשית לו נסים ונפלאות, כן תעשה עמדי ועם כל ישראל הצריכים לנסים נסתרות וגלוים אמן כי"ר",
המקור הראשון למנהג זה נמצא במדרש תלפיות (ענף אבדה ומציאה) וז"ל:
"קבלתי: מי שמאבד איזה דבר, אם ינדור למאור: "אם אני מוצא אותה אני נודר סך מעות שמן למאור לנשמתו של רבי מאיר" - מיד מוציא האבדה וכו'.
כנראה נשתרבב המנהג הזה באופנים שונים, עד שהתפתחו הקופות לצורך ה"חלוקה" על שם רמבה"ן.
הסגולה למצוא אבדה נוסדה באמת על שם התנא רבי מאיר, מפני שגם הוא מצא את אחות אשתו ע"י אמירת "אלהא דמאיר ענני", ואח"כ נשתלשלה הסגולה לכל סכנה, ונדבו נרות לבית הכנסת לנשמתו, כמו שנהגו לנדב נרות לנשמות המתים ביום היאהרצייט וערב יום הכיפורים.
אולם במשך הזמן מצאו שר' מאיר אחד המכונה "בעל הנס" נקבר בארץ ישראל, ותלו בו הנדבות המיוחדות לתמיכת עניי ארץ ישראל בשם "קופות רמבה"ן" לצורך ה"חלוקה".
רבי מאיר בעל הנס אינו רבי מאיר
יש ראיות שרמבה"ן אינו ר' מאיר התנא: חז"ל לא השתמשו בשם התואר "בעל נס", אלא "מלומד בנסים", במו שאמרו על נחום איש גמזו. ו"מלומדת בנסים" על דביתהו דר' חנינא בן דוסא, ולא "בעל נס" או "בעלת נס". בתואר הזה התחילו הרבנים להשתמש בזמן מאוחר.
חז"ל לא אמרו על רבי מאיר שהוא בעל נס, ומדרכיו בהלכה ואגדה לא משמע שהיה בעל נס במובן התואר הזה.
הקבר של רמבה"ן קרוב לחוף ים כנרת, ליד חמי טבריה, מחוץ לחומת העיר, והוא ציון כפול: חציו שייך לקהלת ספרדים וחציו לקהלת אשכנזים.
יום ההלולא דר' מאיר ב-י"ד באייר.
http://www.xn----zhcelg2cb2c9aq.co.il/
מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה