אלפי יהודים במחנות הסגר. רבים מתים ומחוסלים. במקביל סיוע לפליטים מאירופה ולחרם על גרמניה. כנס בירושלים חושף את שואת יהודי צפון אפריקה.
החל מאתמול מתקיים בירושלים כנס ראשון מסוגו ובו נחשפים פרטים אודות מצבם של יהודי צפון אפריקה בתקופת השואה. הכנס בן שלושה ימים ומתקיים בירושלים בשיתוף פעולה של מכון 'יד בן צבי' ו'יד ושם'. הכנס מתקיים לציון 65 שנה לשחרור טוניסיה מעול הכיבוש הגרמני (7 במאי 1943), ו-65 שנה לשחרור לוב מהכיבוש האיטלקי-גרמני.
ד"ר חיים סעדון, מראשי הכנס ומי שהקים את מרכז התיעוד, המחקר והמידע על יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה ביד בן צבי, רואה בכנס אירוע חשוב ומשמעותי ביותר. זאת לנוכח השתתפותם בו של מומחים מרחבי העולם. "המטרה כעת, מעבר לחשיפות שבכנס, היא לעורר את השיח הציבורי בפרשה שהייתה רדומה במשך שנים ארוכות".
בדבריו מספר ד"ר סעדון דוגמאות למכלול החשיפות הצפויות להיחשף במהלך ימי הכנס. "יש הרבה נושאים שלא זכו לקבל מקום בתודעה הכללית", הוא אומר. "ד"ר אלי בר חן מאוניברסיטת מינכן יחשוף את תרומתם המשמעותית של יהודי מרוקו בחרם על המוצרים הגרמניים. הוא מסתמך על מסמכים שעד לתקופה האחרונה היו בארכיונים סגורים שנפתחו לאחרונה. מסתבר שלחרם שניהלו יהודי מרוקו הייתה חשיבות גדולה מאוד שהטרידה את הגרמנים. הם לא ציפו להשתתפות בחרם ולעוצמה כזו של התנגדות".
מה היה מקור כוחם של יהודי מרוקו בחרם הזה?
"היה להם תפקיד חשוב מאוד. הם היו יבואנים של מוצרים מרכזיים. הם היו בכירים בבנקים. היו בהם שנשאו במשרות כלכליות בכירות. לא מדובר רק במנהלי חנויות ולכן להחלטה שלהם ללחוץ לביצוע החרם הייתה משמעות רבה מאוד. מסמכים מארכיון משרד החוץ הגרמני מוכיחים שהחרם הזה הטריד אותם מאוד. מדובר במסמכים שהיה ניתן להגיע אליהם במשך שנים רבות, אבל לא היה אף חוקר גרמני שטיפל בחומר הזה".
סעדון מציין כי אמנם התופעה הייתה משמעותית מאוד במרוקו, אך ניתן היה למצוא אותה גם בלוב, אלג'יריה וטוניסיה.
מסתבר שסוגיית שיתוף הפעולה עם הנאצים הטרידה לא רק את יהודי אירופה, אלא גם את יהדות צפון אפריקה. בפרשה אותה חושף בכנס סעדון עצמו מתגלים חילוקי דעות ומאבקים פנימיים בקהילה בעיר ספאקס שבטוניס אודו שיתוף פעולה שכזה. "לפני כעשור פתחו האמריקאים ארכיונים ודחקו במדינות נוספות לחשוף מסמכים הנוגעים לשואה. בין המסמכים התגלה הניסיון של ראש הקהילה בספאקס, הנרי כהן, להגן על התנהלותו בימי כניסת הנאצים לצפון אפריקה".
"ביוני 43', שלושה חודשים אחרי שהסתיים הכיבוש הגרמני הוגש כתב האשמה נגד הנרי כהן. נטען שהוא עסק בשחיתות ושיתף פעולה עם הנאצים. הוא ניסה לגונן על עצמו, ובכך יש חזרה לסיפור היודנראטים ושיתוף הפעולה עם השלטון הנאצי", אומר סעדון המתאר סוגיות נוספות שעמדו בליבן של מחלוקות פנימיות בקהילות השונות: "ראשי הקהילה נשלחו למעצר בית, וכאן התעוררה מחלוקת סביב השאלה מי מוגדר ראש קהילה. סוגיה נוספת היא טיפול ראשי הקהילות בגיוס היהודים לעבודות כפייה ובאיזו מידה יש לשתף פעולה עם הנאצים כדי להציל".
באשר לשיתוף הפעולה הצרפתי המוכר והידוע עם השלטון הנאצי מציין ד"ר סעדון כי היות שלטון וישי שלטון אנטישמי היא עובדה ידועה, אך מדובר בהתנהלות שהגיעה לשיא במספר מוקדים יהודיים. האירוע החמור ביותר היה בכפר טיניריר. "שלטון וישי התעלל ביהודים. בכנס אנחנו חושפים את פרשת טיניריר. יהודי הכפר חויבו ללבוש בגדים שחורים ולהתפלש בבוץ בשלולית מים גדולה. הוטלו עליהם מיסים מופקעים. היו ועדות חקירה סביב הפרשה בשנים שבין 43' ל-49'. יהודי צרפת לקחו חלק בועדות הללו וסדרת מסמכים חשפו את ההתעללות. היו מקרים נוספים של התעללות משטר וישי ביהודים כחלק משיתוף הפעולה עם הנאצים. כך היה בתימנאת ובמקומות אחרים, אבל מעבר לכך ידועה ומוכרת האנטישמיות של וישי ידועה".
ד"ר סעדון מציין מספר דוגמאות לגורלם של יהודים בלוב, אלג'יריה, מרוקו וטוניסיה בימי המלחמה. "במחנה ג'אדו היו כחמשת אלפים יהודים מיהודי לוב. חמש מאות מהם מתו מדיזנטריה בגלל שלא היו שם אמצעי טיפול. אז אמנם לא מדובר בחיסול מכוון של היהודים אלא במחלה, אבל אם הם לא היו מרוכזים במחנה הריכוז הזה הם לא היו מתים במחלה. 160 יהודים מלוב הועברו למחנה ברגן בלזן. מאתיים מיהודי טוניס הועברו לצרפת ומשם למחנות הריכוז. כשלושים יהודים מיהודי טוניסיה נהרגו בהפצצות המלחמה. פעילים פוליטיים יהודים הועברו למחנות בצרפת ואחר כך למחנות ריכוז. כמאתיים מיהודי טוניס ששהו בצרפת הועברו למחנות הריכוז כחלק מיהודי צרפת", מזכיר סעדון דוגמאות.
פרשה נוספת הנחשפת במהלך ימי הכנס היא הטיפול אותו העניקו יהודי מרוקו לפליטים יהודים שנמלטו מאירופה. "יהודים שברחו מאירופה הוכנסו על ידי משטר וישי למחנות הסגר. שם הם הופקרו ורק יהודי מרוקו היו אלה שהתגייסו לנהל את המחנות ולסייע להם. אונר"א, ארגון הסיוע של האו"ם, שממש בימים אלה החל את פעילותו, סייע ליהודי מרוקו בטיפול בפליטים. בראש ועדת היהודים שטיפלו בפליטים עמדה אישה יהודייה בשם הלן קאזס בן עטר".
"בארצות הברית צילמתי הרבה מאוד מסמכים וחומר של אונר"א על אותה פרשה", מספר סעדון ומזכיר גם את ארגון הג'וינט כמסייע ליהודי מרוקו בטיפול בפליטים שנמלטו למחנה ההסגר.
איפה היה כל החומר הזה? למה הוא נחשף רק עכשיו?
"בעשור האחרון הייתה דחיפה גדולה לחשיפת הפרשות הללו ואחרות. אחת הסיבות היא גילם של הניצולים שמספרם הולך ומתמעט והם חשים צורך להעביר את סיפורם. סיבה נוספת היא החלטת ועדת התביעות שקבעה שיש להתייחס ליהודי צפון אפריקה כנפגעי שואה לכל דבר ולפצות אותם. כשהתברר שאפשר לקבל פיצוי הרבה ניצולים חשפו את האירועים. בנוסף לאלה קיימת ההחלטה האמריקאית לדחוק בכל מדינה שבידיה מסמכים ונתונים על השואה לחשוף אותם. ההחלטה התקבלה לפני כעשור ומאז ארה"ב דוחקת במדינות לגלות את מסמכי הארכיונים שלהם, וכך נחשפים האירועים".
יתכן שהאירועים הושתקו והודחקו כדי שלא להצטרך לשלם פיצויים לניצולים?
"בהחלט יתכן שכן. בישיבה של מרכז המחקר של הכנסת שהתקיימה בדצמבר 2007 הוצגו נתונים על גובה הפיצוי הצפוי. מדובר במאתיים מיליון שצריך להעביר לניצולי לוב וטוניס, עוד לפני שדנו בפיצוי לניצולים ממרוקו. בהחלט יתכן שיש לסכומים האלה השפעה על ההדחקה הזו".
החל מאתמול מתקיים בירושלים כנס ראשון מסוגו ובו נחשפים פרטים אודות מצבם של יהודי צפון אפריקה בתקופת השואה. הכנס בן שלושה ימים ומתקיים בירושלים בשיתוף פעולה של מכון 'יד בן צבי' ו'יד ושם'. הכנס מתקיים לציון 65 שנה לשחרור טוניסיה מעול הכיבוש הגרמני (7 במאי 1943), ו-65 שנה לשחרור לוב מהכיבוש האיטלקי-גרמני.
ד"ר חיים סעדון, מראשי הכנס ומי שהקים את מרכז התיעוד, המחקר והמידע על יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה ביד בן צבי, רואה בכנס אירוע חשוב ומשמעותי ביותר. זאת לנוכח השתתפותם בו של מומחים מרחבי העולם. "המטרה כעת, מעבר לחשיפות שבכנס, היא לעורר את השיח הציבורי בפרשה שהייתה רדומה במשך שנים ארוכות".
בדבריו מספר ד"ר סעדון דוגמאות למכלול החשיפות הצפויות להיחשף במהלך ימי הכנס. "יש הרבה נושאים שלא זכו לקבל מקום בתודעה הכללית", הוא אומר. "ד"ר אלי בר חן מאוניברסיטת מינכן יחשוף את תרומתם המשמעותית של יהודי מרוקו בחרם על המוצרים הגרמניים. הוא מסתמך על מסמכים שעד לתקופה האחרונה היו בארכיונים סגורים שנפתחו לאחרונה. מסתבר שלחרם שניהלו יהודי מרוקו הייתה חשיבות גדולה מאוד שהטרידה את הגרמנים. הם לא ציפו להשתתפות בחרם ולעוצמה כזו של התנגדות".
מה היה מקור כוחם של יהודי מרוקו בחרם הזה?
"היה להם תפקיד חשוב מאוד. הם היו יבואנים של מוצרים מרכזיים. הם היו בכירים בבנקים. היו בהם שנשאו במשרות כלכליות בכירות. לא מדובר רק במנהלי חנויות ולכן להחלטה שלהם ללחוץ לביצוע החרם הייתה משמעות רבה מאוד. מסמכים מארכיון משרד החוץ הגרמני מוכיחים שהחרם הזה הטריד אותם מאוד. מדובר במסמכים שהיה ניתן להגיע אליהם במשך שנים רבות, אבל לא היה אף חוקר גרמני שטיפל בחומר הזה".
סעדון מציין כי אמנם התופעה הייתה משמעותית מאוד במרוקו, אך ניתן היה למצוא אותה גם בלוב, אלג'יריה וטוניסיה.
מסתבר שסוגיית שיתוף הפעולה עם הנאצים הטרידה לא רק את יהודי אירופה, אלא גם את יהדות צפון אפריקה. בפרשה אותה חושף בכנס סעדון עצמו מתגלים חילוקי דעות ומאבקים פנימיים בקהילה בעיר ספאקס שבטוניס אודו שיתוף פעולה שכזה. "לפני כעשור פתחו האמריקאים ארכיונים ודחקו במדינות נוספות לחשוף מסמכים הנוגעים לשואה. בין המסמכים התגלה הניסיון של ראש הקהילה בספאקס, הנרי כהן, להגן על התנהלותו בימי כניסת הנאצים לצפון אפריקה".
"ביוני 43', שלושה חודשים אחרי שהסתיים הכיבוש הגרמני הוגש כתב האשמה נגד הנרי כהן. נטען שהוא עסק בשחיתות ושיתף פעולה עם הנאצים. הוא ניסה לגונן על עצמו, ובכך יש חזרה לסיפור היודנראטים ושיתוף הפעולה עם השלטון הנאצי", אומר סעדון המתאר סוגיות נוספות שעמדו בליבן של מחלוקות פנימיות בקהילות השונות: "ראשי הקהילה נשלחו למעצר בית, וכאן התעוררה מחלוקת סביב השאלה מי מוגדר ראש קהילה. סוגיה נוספת היא טיפול ראשי הקהילות בגיוס היהודים לעבודות כפייה ובאיזו מידה יש לשתף פעולה עם הנאצים כדי להציל".
באשר לשיתוף הפעולה הצרפתי המוכר והידוע עם השלטון הנאצי מציין ד"ר סעדון כי היות שלטון וישי שלטון אנטישמי היא עובדה ידועה, אך מדובר בהתנהלות שהגיעה לשיא במספר מוקדים יהודיים. האירוע החמור ביותר היה בכפר טיניריר. "שלטון וישי התעלל ביהודים. בכנס אנחנו חושפים את פרשת טיניריר. יהודי הכפר חויבו ללבוש בגדים שחורים ולהתפלש בבוץ בשלולית מים גדולה. הוטלו עליהם מיסים מופקעים. היו ועדות חקירה סביב הפרשה בשנים שבין 43' ל-49'. יהודי צרפת לקחו חלק בועדות הללו וסדרת מסמכים חשפו את ההתעללות. היו מקרים נוספים של התעללות משטר וישי ביהודים כחלק משיתוף הפעולה עם הנאצים. כך היה בתימנאת ובמקומות אחרים, אבל מעבר לכך ידועה ומוכרת האנטישמיות של וישי ידועה".
ד"ר סעדון מציין מספר דוגמאות לגורלם של יהודים בלוב, אלג'יריה, מרוקו וטוניסיה בימי המלחמה. "במחנה ג'אדו היו כחמשת אלפים יהודים מיהודי לוב. חמש מאות מהם מתו מדיזנטריה בגלל שלא היו שם אמצעי טיפול. אז אמנם לא מדובר בחיסול מכוון של היהודים אלא במחלה, אבל אם הם לא היו מרוכזים במחנה הריכוז הזה הם לא היו מתים במחלה. 160 יהודים מלוב הועברו למחנה ברגן בלזן. מאתיים מיהודי טוניס הועברו לצרפת ומשם למחנות הריכוז. כשלושים יהודים מיהודי טוניסיה נהרגו בהפצצות המלחמה. פעילים פוליטיים יהודים הועברו למחנות בצרפת ואחר כך למחנות ריכוז. כמאתיים מיהודי טוניס ששהו בצרפת הועברו למחנות הריכוז כחלק מיהודי צרפת", מזכיר סעדון דוגמאות.
פרשה נוספת הנחשפת במהלך ימי הכנס היא הטיפול אותו העניקו יהודי מרוקו לפליטים יהודים שנמלטו מאירופה. "יהודים שברחו מאירופה הוכנסו על ידי משטר וישי למחנות הסגר. שם הם הופקרו ורק יהודי מרוקו היו אלה שהתגייסו לנהל את המחנות ולסייע להם. אונר"א, ארגון הסיוע של האו"ם, שממש בימים אלה החל את פעילותו, סייע ליהודי מרוקו בטיפול בפליטים. בראש ועדת היהודים שטיפלו בפליטים עמדה אישה יהודייה בשם הלן קאזס בן עטר".
"בארצות הברית צילמתי הרבה מאוד מסמכים וחומר של אונר"א על אותה פרשה", מספר סעדון ומזכיר גם את ארגון הג'וינט כמסייע ליהודי מרוקו בטיפול בפליטים שנמלטו למחנה ההסגר.
איפה היה כל החומר הזה? למה הוא נחשף רק עכשיו?
"בעשור האחרון הייתה דחיפה גדולה לחשיפת הפרשות הללו ואחרות. אחת הסיבות היא גילם של הניצולים שמספרם הולך ומתמעט והם חשים צורך להעביר את סיפורם. סיבה נוספת היא החלטת ועדת התביעות שקבעה שיש להתייחס ליהודי צפון אפריקה כנפגעי שואה לכל דבר ולפצות אותם. כשהתברר שאפשר לקבל פיצוי הרבה ניצולים חשפו את האירועים. בנוסף לאלה קיימת ההחלטה האמריקאית לדחוק בכל מדינה שבידיה מסמכים ונתונים על השואה לחשוף אותם. ההחלטה התקבלה לפני כעשור ומאז ארה"ב דוחקת במדינות לגלות את מסמכי הארכיונים שלהם, וכך נחשפים האירועים".
יתכן שהאירועים הושתקו והודחקו כדי שלא להצטרך לשלם פיצויים לניצולים?
"בהחלט יתכן שכן. בישיבה של מרכז המחקר של הכנסת שהתקיימה בדצמבר 2007 הוצגו נתונים על גובה הפיצוי הצפוי. מדובר במאתיים מיליון שצריך להעביר לניצולי לוב וטוניס, עוד לפני שדנו בפיצוי לניצולים ממרוקו. בהחלט יתכן שיש לסכומים האלה השפעה על ההדחקה הזו".
הנאצים לא הבחינו בין יהודי ליהודי. למעלה מ- 135,000 יהודים ספרדים בבלקן הושמדו באושוויץ ביחד עם יהודים בהולנד, צרפת ואיטליה. במרוקו ובאלג'יר נחקקו חוקי גזע ונקבעה תכנית השמדת יהדות צפון אפריקה. בלוב הוקם מחנה עבודת כפייה ומאות נשלחו למחנות השמדה באירופה.
מדריך חבורת רחוב סיפר שביום השואה, בהתקרבו אל חניכיו שמע אותם מתלחשים: "חבר'ה, היום צריכים להיות עצובים. למדריך יש היום יום השואה"...
מדריך חבורת רחוב סיפר שביום השואה, בהתקרבו אל חניכיו שמע אותם מתלחשים: "חבר'ה, היום צריכים להיות עצובים. למדריך יש היום יום השואה"...
אפיזודה זו מאירה בחריפות נוקבת את הליקוי ב"תודעת השואה" שלנו: כאשר מסופר סיפורה של השמדת היהודים בשנות הארבעים של המאה העשרים, נקשר סיפור זה להשמדת היהדות האשכנזית באירופה ותו לא.
אכן השואה היא חלק מהביוגרפיה הלאומית שלנו, וביוגרפיה יש לספר על כל היקפה. כל גזירה של חלק מן הרצף (בין אם זה רצף היסטורי ובין אם זה רצף תרבותי) פוגעת באמת ההיסטורית, בשלמות התרבות, וממילא – באחדות העם. ראיית השואה כ"שואת העם היהודי" משמעותה : שותפות גורל יהודית, גורל יהודי אחד.
בהקשר זה נזכיר סיפור ששמענו מהנשיא החמישי יצחק נבון (בעת ריאיון שערכנו עמו בהיותו נשיא המדינה): ידיד שלו, שהוא מוכר דגים, הפשיל שרווליו להוציא דג לאחד מלקוחותיו, ובאותו רגע נחשף המספר הכחול המקועקע על זרועו. הלקוח האשכנזי, יוצא פולין, הגיב מיד בתדהמה: הרי אתה ספרדי... מה לך ולשואה? המוכר פרץ בבכי: מה לי ולשואה? כל משפחתי נהרגה באושוויץ. אני הניצול היחיד...
בהקשר זה נזכיר סיפור ששמענו מהנשיא החמישי יצחק נבון (בעת ריאיון שערכנו עמו בהיותו נשיא המדינה): ידיד שלו, שהוא מוכר דגים, הפשיל שרווליו להוציא דג לאחד מלקוחותיו, ובאותו רגע נחשף המספר הכחול המקועקע על זרועו. הלקוח האשכנזי, יוצא פולין, הגיב מיד בתדהמה: הרי אתה ספרדי... מה לך ולשואה? המוכר פרץ בבכי: מה לי ולשואה? כל משפחתי נהרגה באושוויץ. אני הניצול היחיד...
שנות הגלות הארוכות חרתו בעמנו צלקות, ועם שובנו לביתנו אנו מחולקים, כאילו נגד רצוננו, לשני זרמים: "ספרדים" ו"אשכנזים". נדמה לפעמים שהגורל מתעתע ומשטה בנו, אם אלו הם השמות שבחרנו לעצמנו. לאחר דרך כה ארוכה של סבל מתברר שבחרנו לכנות עצמנו בשמותיהם של שני הצוררים הגדולים ביותר שקמו לנו בהיסטוריה: ספרד, אשכנז (ההיו מכות נוראות יותר מגירוש ספרד וממזימת ההשמדה של אשכנז?)
נורא לומר זאת, אך הנאצים לא ערכו חלוקות ממין זה ולא הבחינו בין יהודי ליהודי. האמת הנוראה מלמדת שהנאצים תכננו להשמיד את העם היהודי בכל אתר, וקנה המידה היה מוצאי – אתני גרידא. בועידת ואנזה (1942) תוכנן השלב הראשון והעיקרי בהשמדה הכוללת: 11 מתוך 18 מיליון יהודים. כבר בשלב זה נכללו בהשמדה הן הקהילות הספרדיות (צרפת, הולנד , בולגריה, רומניה ואיטליה) והן המזרחיות (סוריה , לבנון, מרוקו , אלז'יריה, תוניס ותורכיה).
החשיבות בלימוד דברים אלה אינה רק לצורך הפלפול "מה היה קורה אילו". דברים אלה, עד כמה שמכאיב לומר זאת, מזכירים לנו שככלות הכל עם אחד אנו, והגורל היהודי הוא אחד. אכן עצוב שאנו נזקקים ל"תזכורות" כאלה!
נורא לומר זאת, אך הנאצים לא ערכו חלוקות ממין זה ולא הבחינו בין יהודי ליהודי. האמת הנוראה מלמדת שהנאצים תכננו להשמיד את העם היהודי בכל אתר, וקנה המידה היה מוצאי – אתני גרידא. בועידת ואנזה (1942) תוכנן השלב הראשון והעיקרי בהשמדה הכוללת: 11 מתוך 18 מיליון יהודים. כבר בשלב זה נכללו בהשמדה הן הקהילות הספרדיות (צרפת, הולנד , בולגריה, רומניה ואיטליה) והן המזרחיות (סוריה , לבנון, מרוקו , אלז'יריה, תוניס ותורכיה).
החשיבות בלימוד דברים אלה אינה רק לצורך הפלפול "מה היה קורה אילו". דברים אלה, עד כמה שמכאיב לומר זאת, מזכירים לנו שככלות הכל עם אחד אנו, והגורל היהודי הוא אחד. אכן עצוב שאנו נזקקים ל"תזכורות" כאלה!
למעלה מ- 135,000 יהודים ספרדים מהבלקן הושמדו באושוויץ ובמחנות מוות אחרים. היהודים הספרדים של הולנד, צרפת ואיטליה הובלו גם הם למחנות ההשמדה. גם חלק מיהדות בולגריה ויוגוסלביה נלקח למחנות ההשמדה. לשם השוואה: יהדות פולין היא הקהילה הגדולה ביותר שנפגעה מידי הנאצים. שם גם הוקמו ששה ממחנות ההשמדה בגאזים ו- 90 אחוז מיהודיה נרצחו. חורבנה של סלוניקי היה גם חורבן רוחני – דתי: שישים בתי כנסת נהרסו והיו עיי חורבות.
נעבור עתה לקהילות המזרחיות: ההיתה גם להן זיקה ממשית לשואה, לנאצים? במרוקו, באלז'יריה, בלבנון ובסוריה נחקקו חוקי גזע (כמו באירופה!) שהגבילו מקורות הפרנסה של היהודים ופגעו בזכותם של היהודים ללמוד במוסדות החינוך. הגנרל הצרפתי מטעם שלטון וישי (בווישי היה מושב השלטון הפרו – נאצי של הגנרל פטאן מאז מפלת צרפת ב- 1940 ) חתם על פקודה להקמת גטאות במרוקו. הנאצים תכננו לפלוש למארוקו ב- 15 בנובמבר 1943 ולהשמיד את היהודים, ושלושה ימים קודם הגיעו צבאות הברית והצילו את היהודים. באלז'יריה נקבעה תכנית השמדה מפורטת (שכללה רשימה שמית של היהודים) והוקמה "מועצת היהודים" (בדומה לאירופה!). תיאודור דניקר, נציגו של אייכמן, תיאם עם הנאצים את תכנית הסעתם של יהודי אלז'יר למרסיי, ומשם לאושוויץ. מעטים גם יודעים שסמוך למועד כניסת האמריקאים לאלז'יר, חולל סטודנט בשם יוסף אבולקר מרד נועז שבמהלכו כבשו המורדים את העיר אלז'יר והקלו על כניסת האמריקאים...
קהילות שנפגעו פגיעה ממשית יותר היו קהילות תוניס ולוב. בתוניס הוקמו מחנות עבודה וריכוז, הוקמה "מועצת היהודים" ויהודים חויבו לענוד טלאי צהוב. במחנות העבודה נאלצו היהודים לעשות עבודות למען כוחות הצבא הגרמניים והאיטלקיים הנלחמים בכוחות בעלות הברית. בתי הכנסת היהודיים הפכו מחסני ציוד עבור קלגסי הנאצים. מצויים עימנו שמותיהם של 32 מחנות כאלה שבהם נרצחו מאות יהודים. גם שילוח למחנות באירופה החל בתוניס, אך נקטע באיבו
קהילות שנפגעו פגיעה ממשית יותר היו קהילות תוניס ולוב. בתוניס הוקמו מחנות עבודה וריכוז, הוקמה "מועצת היהודים" ויהודים חויבו לענוד טלאי צהוב. במחנות העבודה נאלצו היהודים לעשות עבודות למען כוחות הצבא הגרמניים והאיטלקיים הנלחמים בכוחות בעלות הברית. בתי הכנסת היהודיים הפכו מחסני ציוד עבור קלגסי הנאצים. מצויים עימנו שמותיהם של 32 מחנות כאלה שבהם נרצחו מאות יהודים. גם שילוח למחנות באירופה החל בתוניס, אך נקטע באיבו
ב- 1943 עם כיבוש תוניסיה בידי בעלות הברית. איננו יכולים שלא להתרגש בקוראנו, שבתנאים כאלה התאחדו הכוחות השונים בקהילה והקימו מחתרת ציונית פעילה... בלוב הוקם מחנה עבודה ענקי בג'יאדו שאליו הובלו קהילות בנגאזי וערי השדה.
הוקמו גם מחנות לעבודות כפייה בסידי עזיז ובסידי – בוגבוג, שאליהם נשלחו יהודי טריפולי. הם הובלו לשם ברכבות משא ונאלצו לבנות ביצורים, לסלול כבישים ולתקן מסילות. במחנות אלה נרצחו יהודים רבים, ומאות נשלחו לברגן – בלזן, לבוכנוולד ולאושוויץ.
גבי שתרוג, כניסת הגרמנים לתוניס
רבים מבין המודעים לתהליך הדה- לגיטימציה של מדינת ישראל, ולגורמים התובעים את חיסול מדינת ישראל ואת השמדת היהודים, (וגם פועלים להגשמת מטרתם), חסרים מודעות לסיבות המהותיות. העם היהודי הוכיח בעבר עיוורון מוחלט וזלזול בסכנות. היהודים בספרד היו עיוורים לסכנת הגירוש, ויהודי אירופה היו עיוורים לסכנת ההשמדה. הסימנים הברורים שהתעלמו מהם בעבר - מסע אידיאולוגי של "הכשר לרצח עם", וביצוע, קיימים גם היום, צריך רק לדעת לקרא אותם.
כשהתקבל "חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם 1953", נאמר בו, כי מטרתו: "לכנס, לחקור ולפרסם את כל העֵדוּת על השואה והגבורה ולהנחיל לעם את לקחה".
מהו לקח השואה? מורים רבים עוסקים בהוראת השואה ובליווי משלחות נוער למחנות ההשמדה בפולניה, קציני צה"ל נוסעים במאורגן לאושוויץ. מהי מטרת המסעות? מהו לקחה של השואה? אנו סבורים, שהלקח העיקרי מהשואה הוא למנוע מקרים כאלו בעתיד. כיצד מונעים שואה עתידית? מניעה מתחילה ממוּדעות. מאין עשויה לבוא שואה עתידית? האם שואה עתידית עלולה לבוא מגרמניה? ואם לא, מאין כן?
השואה שהוכחשה
כשמוחמד הקים באַל-מַדִינָה את "האומה המוסלמית" הוא ניסח תורה אנטי יהודית, שכוונה נגד יהודי ערב שסירבו לקבל את דתו ולהכיר בו כנביא. ואלו הם עיקרי תורתו שהובילה לשואת יהודי עֲרָב:
1. היהודים (והנוצרים) הם קופים וחזירים שקיללם אללה. סורה 5 פסוק 60.
2. היהודים הם קופים מאוסים שעונשם הוא להיות מפוזרים על פני כל הארץ עד תחיית המתים, ויש ללחוץ עליהם ולענותם. סורה 7 פסוק 163.
3. היהודים יאבדו צורת אנוש. "נימחק להם את צורת הפרצוף ונסובבם לאחור" סורה 4 פסוק 47.
4. כל רכוש היהודים – אדמות, בתים, נשים - שייך למוחמד ולערבים. סורה 59 פסוק 7. סורה 33 פסוק 27.
5. היהודים אינם מבינים את תורתם כי הם "חמור נושא ספרים שהמוות ישיג אותם". סורה 62 פסוקים 8-5.
6. בניגוד למוסלמים שמקבלים בגן העדן אוכל, שתייה, נשים יפות ונערים, כל יהודי (ונוצרי) מקבל גיהנום. וניצלה באש. מיד אחר כך מוציאים אותו מהאש עד שירפא עורו. כשיצמיח עור חדש מיד ייזרק בחזרה אל תוך האש, והחוצה... וכך לנצח. סורת הנשים 4 פסוק 56.
7. היהודים הם שדים, כופרים, הראויים לאבדון והשמדה. סורה 46 פסוקים 35- 29.
8. אסור להתיידד עם היהודים והנוצרים. סורה 5 פסוק 56.
9. "והיו שפלים". סורה 9 פסוק 29. הפסוק הזה שימש בסיס לחוקי "בני החסות" הגזעניים. על היהודים, הנוצרים, והשומרונים להיות מושפלים תחת שלטון כיבוש מוסלמי. עליהם לשלם מס גולגולת, "ג'יזיה". נאסר עליהם לרכב על סוס או גמל. הם חייבים ללבוש לבוש בצבע מסוים, יהודים-צהוב, שומרונים-אדום, ונוצרים-כחול. וחלים עליהם שאר חוקי ההשפלה. (הדרוזים הם בני מוות ואינם זכאים לתנאי ההשפלה של "בני החסות".)
10. התנאי לגאולה ותחיית המתים הוא השמדת היהודים. [חדית'] אשר מופיע אצל אל-בח'ארי ומסלם.(החדית' הזה מהווה יסוד חשוב באמנת החמאס)
2. היהודים הם קופים מאוסים שעונשם הוא להיות מפוזרים על פני כל הארץ עד תחיית המתים, ויש ללחוץ עליהם ולענותם. סורה 7 פסוק 163.
3. היהודים יאבדו צורת אנוש. "נימחק להם את צורת הפרצוף ונסובבם לאחור" סורה 4 פסוק 47.
4. כל רכוש היהודים – אדמות, בתים, נשים - שייך למוחמד ולערבים. סורה 59 פסוק 7. סורה 33 פסוק 27.
5. היהודים אינם מבינים את תורתם כי הם "חמור נושא ספרים שהמוות ישיג אותם". סורה 62 פסוקים 8-5.
6. בניגוד למוסלמים שמקבלים בגן העדן אוכל, שתייה, נשים יפות ונערים, כל יהודי (ונוצרי) מקבל גיהנום. וניצלה באש. מיד אחר כך מוציאים אותו מהאש עד שירפא עורו. כשיצמיח עור חדש מיד ייזרק בחזרה אל תוך האש, והחוצה... וכך לנצח. סורת הנשים 4 פסוק 56.
7. היהודים הם שדים, כופרים, הראויים לאבדון והשמדה. סורה 46 פסוקים 35- 29.
8. אסור להתיידד עם היהודים והנוצרים. סורה 5 פסוק 56.
9. "והיו שפלים". סורה 9 פסוק 29. הפסוק הזה שימש בסיס לחוקי "בני החסות" הגזעניים. על היהודים, הנוצרים, והשומרונים להיות מושפלים תחת שלטון כיבוש מוסלמי. עליהם לשלם מס גולגולת, "ג'יזיה". נאסר עליהם לרכב על סוס או גמל. הם חייבים ללבוש לבוש בצבע מסוים, יהודים-צהוב, שומרונים-אדום, ונוצרים-כחול. וחלים עליהם שאר חוקי ההשפלה. (הדרוזים הם בני מוות ואינם זכאים לתנאי ההשפלה של "בני החסות".)
10. התנאי לגאולה ותחיית המתים הוא השמדת היהודים. [חדית'] אשר מופיע אצל אל-בח'ארי ומסלם.(החדית' הזה מהווה יסוד חשוב באמנת החמאס)
בפועל הכריז מוחמד: "לא תהינה שתי דתות בארץ הערבים!" וביצע טיהור אתני בארץ עֲרָב. מוחמד נתן ליהודים את הברירה להתאסלם או למות, כשהיהודים סרבו להתאסלם הוא גירש שני שבטים, ולאחר שהשבט הגדול "בני קורייטה" נכנע לאחר מצור ארוך הוא ציווה לרצוח את כל הגברים ולאסלם בכפייה את הנשים והילדים ולמכור אותם לעבדות. עד היום " עֲרָב" הינה הארץ היחידה בעולם שע"פ החוק חייבת להיות "יודן ריין" - נקייה מיהודים.
השואה שהושכחה
שואת יהודי עֲרָב הושכחה והועלמה מהציבור מטעמים פוליטיים ע"י הממסד הציוני-אשכנזי. יהודי יכול לבקר היום באושוויץ, פונאר, טרבלינקה, אבל אינו יכול לבקר בגיא ההריגה של אַל-מַדִינָה.
ראשי עיריית ירושלים ותל אביב סירבו להנציח את קדושי עֲרָב בעירם. (מטעם מר לופליאנסקי ראש עיר ירושלים צוין כי "אי ההיענות לבקשה ההנצחה איננה נובעת מאי הכרה לפועלם ולמסירות נפשם על קידוש שם שמים".
מוסד "יד ושם" סירב להנציח את "קדושי ערב" בנימוק שעל פי החוק הוא מציג רק את שואת יהודי אירופה שנגרמה מהנאצים.
בניגוד להיטלר ששמר את תוכנית ההשמדה בסתר. שני גורמים איסלאמיים פוליטיים הנמצאים כעת בשלטון, (החמאס עלה לשלטון בקבלו אחוז גדול יותר של קולות משקבלו הנאצים) מפרסמים במצעם בגלוי את תוכניתם להשמדת היהודים:
אמנת החמאס: (סעיף 7) אמנת תנועת ההתנגדות האסלאמית – פלסטין (חמאס) פלסטין, 1 במחרם 1409 להג'רה, 18 באוגוסט 1988 "בשם אללה הרחמן והרחום, ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה", [דברי] האימאם החלל הקדוש [במקור שהיד] חסן אלבנא, רחמי אללה עליו שהרי השליח [מחמד], תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, אמר: "לא תגיע השעה [יום הדין] עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ו[אז] יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו". ([חדית'] אשר מופיע אצל אל-בח'ארי ומסלם .
"אמנת טהרן" ביום א', 28.2.10, הוצגה "אמנת טהרן" על ידי נשיא איראן אחמדינז'אד. האמנה הוצגה בפני 11 מנהיגי הארגונים הפלסטינים. המסמך חובר אישית על ידי אחמדינז'אד: "היהודים הם אויבי המונותיאיזם, הם מחרחרי כל המלחמות והסכסוכים בעולם". "היהודים מייצגים את כל השטניות, תאוות הבצע והרצח של הנביאים. (לפי הדת המוסלמית גם לישו יש מעמד של נביא.) הדרך היחידה לטפל ביהודים ובמדינת ישראל, היא לא לבטל או להתנגד לקיומה, אלא לשלוח אותה, ואת תושביה היהודים לגיהינום". (במילים אחרות, להשמידם).
חשיבות הנצחת שואת יהודי עֲרָב
העיסוק בלקחי שואת יהודי אירופה מיצה את עצמו. הגרמנים אינם אויבים יותר. אין כבר כמעט יהודים באירופה, ושארית הפליטה שם אינה נתונה יותר לסכנת השמדה. הנצחת שואת יהודי אירופה נעשתה, ויש להמשיכה. אבל, עכשיו יש חובה לעסוק בלקחי שואת יהודי עֲרָב. אמנת החמאס (סניף "האחים המוסלמים") קובעת במפורש: "ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה". שואת יהודי ערב משמשת עד היום כמודל מוסרי כאשר הערבים בכל העולם, גם בארץ, קוראים בהפגנותיהם: "ח'ייבַּר ח'ייבַּר יא יהוד, ג'ייש מוחמד ס-יעוד (خيبر خيبر يا يهود, جيش محمّد سيعود) שפירושה: ח'ייבַּר ח'ייבַּר, יהודים, צבא מוחמד עוד ישוב!" דוברי ארגון חִזבאללה מזכירים את קרב ח'ייבַּר ומשווים את הצלחתו במאבקו במדינת ישראל להצלחה בקרב זה. רקטות פג'ר 5 שנורו ב־28 ביולי 2006 לעבר עפולה, ומאוחר יותר לעבר בית שאן, עפולה וחיפה נקראות על ידי חזבאללה "רקטות ח'ייבַּר".
שימו לב לצילומי שרידי מבצרי היהודים בח'ייבר:
\
ההתייחסות המוסלמית לשואת יהודי עֲרָב כמופת שיש לחדשו, (טרם שמענו איש רוח ערבי-מוסלמי המגנה את דברי מוחמד באמנת החמאס התובע את השמדת היהודים) מחייבת את הנצחת שואת יהודי עֲרָב והנחלת הלקח ממנה. למען מטרה זו ייסדנו את "העמותה להנצחת שואת יהודי ערב". אנו סבורים שיש להסיט מחצית מהמשאבים המוקצים להנצחת שואת יהודי אירופה ולהפנותם להנצחת שואת יהודי ערב ולימוד לקחה.
אנו סבורים שלכם בארגון יהדות תוניסיה תפקיד חשוב בשני דברים: קביעת יום זיכרון ממלכתי לשואת יהודי ערב. וקיום שעת הוראה אחת על שואת יהודי ערב (מתוך שעות ההוראה על נושא שואת יהודי אירופה).
"יום הזיכרון לשואה (ולגבורה)" נקבע כיום השנה לפרוץ מרד גטו וורשה. המרד בוורשה פרץ ב- 19 באפריל 1943, י"ד בניסן, ערב חג הפסח, התש"ג. המרד בגטו החל עקב ניסיונו של יורגן שטרופ לרצוח את כל תושבי הגטו כמתנה להיטלר ליום הולדתו שחל ב - 20 באפריל. מאחר וערב חג הפסח איננו תאריך מתאים ליום זיכרון לאומי. הוחלט בשנת 1951 לקבוע את יום השואה בכ"ז בניסן, תאריך שהוא שישה ימים לאחר תום חג הפסח, ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל.
את "יום הזיכרון לשואת יהודי ערב" יש לקבוע ביום השנה לטבח היהודים מבני קורייט'ה באלמדינה. הטבח התבצע באפריל 627 לספירה, (חודש ד'ו אל קעדה שנת 5 להגירה), כלומר בתאריך סמוך ליום השואה. לכן התאריך האידיאלי לקביעת יום הזיכרון לשואת יהודי עֲרָבהוא ל' בניסן. אחרי "יום השואה", ולפני "יום העצמאות". ביום זה יש להזכיר את זכרם של כל אלה מבני העם היהודי בכל הדורות, שנפלו ומסרו את נפשם, תחת השלטון הערבי-מוסלמי, ולהציב שם וזכר להם, ולקהילות, שנחרבו בגלל השתייכותם לעם היהודי.
הנצחת שואת יהודי אירופה הצליחה במידה כזו עד שנשיא ארה"ב קבע שמדינת ישראל הוקמה בגלל השואה בשעה שמדינת ישראל הוקמה לא בגלל השואה, אלא למרות השואה. לכן הנצחת שואת יהודי ערב היא גם כורח הסברתי. רק מוּדעות לשואה תמנע שואה!
נעמן כהן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה