בעניין רפואה: כותב יוסף בן מתיתיהו: "הם שוקדים על ספרי הקדמונים ובוחרים מתוכם בייחוד את מה שמועיל לנפש ולגוף. מתוך הכתבים הלו הם חוקרים את שורשי המרפא ותכונות האבנים". בידי האיסיים הייה קרוב לוודאי את ספר הרפואות שמסר, כביכול, נוח לשם, בנו. על"ספר נוח" כזה למדים מספר היובלים ששרידיו העבריים נמצאו במערות קומראן. מסופר שם שאחד המלאכים לימד את נוח את כל רפואות התחלואים, כדי שזה ירפא אותם באצעות צמחי הארץ. "ויכתוב נוח את הכל אשר לימדוהו בספר ככל מיני רפואות… " את הרפואות לימד רפאל המרפא.
יום חמישי, 30 ביוני 2011
פגמנטציה מהי? טיפול טבעי
יום רביעי, 29 ביוני 2011
מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרץ בתוך שדהו (בגדר המקיפה אותו) ונמלך עליה לגודרה, ונזכר ששבת הוא ונמנע אותו חסיד ולא גדרה. ונעשה לו נס , ועלתה בו צלף וממנה
יצא והראהו צלף
"שלושה עזין הן: ישראל באומות, כלב בחיות ותרנגול בעופות. ויש אומרים אף עז בבהמה דקה, ויש אומרים אף צלף באילנות" (ביצה דף כ"ה עמוד ב').
אכן, לא רבים הם האילנות המעזים פנים להיאחז במקומות כה רבים, קשים ושונים זה מזה בתנאי הגידול שלהם: בהר ובשפלה, בעמק ובאזור החוף, במצוקי הסלעים ובמדבריות ואף בין אבני הכותל של בית וחומה. ידועים שיחי צלף שעלו בכותלי בתים וסבלו קיצוצים וכריתות מידי שנה בשנה. וראה: בכל פעם העלו מחדש ענפים, שגשגו והוציאו פרח, אף עשו פרי. ומעל לכל אלה מרשימה במיוחד השתקמותו של הצלף לאחר שריפה. דומה, שאין כמותו למהר ולהוציא מעיקרו (משורשיו) ענפים ירוקים רעננים מבין הענפים המפוחמים, אשר זה עתה אכלה אותם האש. את מקומו ברשימת העזים קנה לו, אפוא, הצלף בין האילנות כפי שעם ישראל, אשר עקב תכונות ההישרדות שלו נחשב ל"עז באומות". הצלף בסמל נאות קדומים (עוצב בידי האמן צבי נרקיס) מספר את סיפור נאות קדומים כמו את סיפור תולדות עם ישראל ביכולתו להתגבר על כל המכשולים שעמדו בדרך הקמתו והתפתחותו במשך השנים. ובהיותו נותן פרי בכל יום מבטא גם את החזון לעתיד.
הצלף במשך כל עונת פריחתו בחדשי הקיץ מוציא פרחים חדשים מדי יום ביומו. לעת ערב נפתח הפקע לפרח, וכחום היום למחרת בצהריים הוא כבר נובל, כאשר בראש העלי שלו מזדקף הפרי הצעיר. הצלף נותן, אפוא, פירות חדשים בכל יום במשך כל עונת פריחתו. אלא שלא אותם פירות הם העיקר, כי אם פקעי הפרחים, שנקראו בפי חז"ל בשם "קפריסין". אלה הם "פירות" הצלף שאנו רואים על מדפי המרכולים ובשימורי הדגים המגוללים ("אנצ'וביס"). כיוון שיש לשמר את הקפריסין הללו רק כאשר הם בגיל המתאים, יש לצאת אל הצלף ולאסוף אותם יום יום בכל עונת הפריחה. אם ב"יום עצלות" כל שהוא אין יוצאים לאסוף את ה"פרי" הזה, הרי שיאבד יבולו של אותו יום.
חשוב לציין כי פרחי הצלף זריזים בהתפתחותם. בכל בוקר נראים (החל מראשית הקיץ) על ענפי הצלף פקעים קטנים כאפונה וסגורים היטב ע"י עלי הגביע המהודקים זה לזה. עד הצהריים הם גדלים וגודלם הוא כשקד ולפנות ערב הם מתפקעים לפרחים גדולים ויפיפיים. הפרח עומד במלוא יופיו במשך הלילה ובשעות הבוקר שלמחרת, אולם במהלך היום הולך הפרח ומתקפל עד שלעת ערב ניראה נבול לגמרי, בית הזרע המופרה הולך ותופח. בכל יום ויום (בעונת הפריחה) מתפתחים פקעים חדשים לפרחים ומעל לפרחים הנבולים מתבלטים בתי הזרע המופרים.
לצלף תכונה נוספת והיא קוצניותו הרבה. לכל עלה ועלה בסיס בעל שני קוצי לוואי, דמויי קרסים, שחודיהם מאונקלים כלפי פנים הצמח.
צמח הצלף טומן בחובו סיפורים רבים שתחילתם לפני אלפי שנים. נתחיל בסיפורו של מחלל השבת הראשון, אשר קושש עצים להסקה במדבר ושילם על כך בחייו:
"ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת...ויאמר ה' אל משה מות יומת האיש רגום אותו באבנים כל העדה מחוץ למחנה..."(במדבר ט"ו, ל"ב- ל"ה).
מספר פרקים אחר כך אנו פוגשים את בנות צלופחד הפונות אל משה :"אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קורח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו".(במדבר כ"ז, ג'). בנות צלופחד נאבקות על זכותן לרשת נחלה בארץ על אף היותן נשים. הן זכו, אפוא, לקבל נחלה בארץ, ובזכותן אף נקבע תקדים במשפט התורה: "לאמר: איש כי ימות ובן אין לו, והעברתם את נחלתו לבתו" (במדבר כ"ז, ח').
היכן הייתה נחלתן? עדויות ארכיאולוגיות והיסטוריות מצביעות על אזורים שונים בהר אפרים, הנושאות את שמות הבנות: מחלה, נועה, חגלה, מלכה ותרצה. מדרונות רבים באזורים אלה בעלי קרקעות גיר דלות שלא מאפשרות גידול עצי פרי משובחים. לעומת זאת עולה בהן הצלף בהצלחה רבה וגדל שם כצמח בר. נקל לשער, כי אבותינו ניצלו במקומות הנ"ל את הצלף לפרנסתם.
לדעת רבי עקיבא מקושש העצים הוא לא אחר מאשר צלופחד, ונימוקיו עמו: האיש שמת בשל חטא שחטא נושא בשמו את צמח הצלף. לרבי עקיבא שהיה גם רועה היה ידוע בוודאי שענפי הצלף משמשים כחומר הסקה מצוין, במיוחד בימות הגשמים כשהמבחר מצומצם, מכאן הסיק כי המקושש בשבת היה צלופחד.
אולם עיקר פרסומו של הצלף בא לו בזכות היבולים שהוא מניב למאכל בימות החמה, על כך יעידו ההלכות הקשורות בגידולו ובהפרשת המעשרות מיבוליו:
"רבי אליעזר אומר: צלף מתעשר תמרות (ראשי הענפים הצעירים) ואביונות (הפירות) וקפריסין (פקעי הפרחים)" (מעשרות ד', ו').
אבותינו נהגו להכין שימורים מחלקי הצלף השונים ,מן הפירות הצעירים- "אביונות", מראשי הענפים הצעירים הנקראים "תמורות" (כיוון שעלו מיתמרים ועולים בראשי הענפים), ומפקעי הפרחים הנקראים "קפריסין", בשל הביקוש הרב הם היו נמכרים במחירים מופקעים. אך רק יודעי דבר טרחו לאסוף את הקפריסין והאביונות בזמן.
"מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרץ בתוך שדהו (בגדר המקיפה אותו) ונמלך עליה לגודרה, ונזכר ששבת הוא ונמנע אותו חסיד ולא גדרה. ונעשה לו נס , ועלתה בו צלף וממנה הייתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו." (שבת ק"נ, ע"ב).
הצלף שצמח לאותו החסיד מילא יפה את תפקידו גם כגדר וגם כמקור פרנסה.
ויש אומרים:
"והחסיד הזה היה צלופחד, שחילל שבת, והוא היה המקושש. ונתקן על ידי החסיד הזה, שבא לידי ניסיון ונתגבר על יצרו ושמר את השבת." ("דבש לפי" של החיד"א).
שמן הצלף מתהווה מכל חלקי הצמח ובעיקר מהניצנים והפרחים, השמן מיוצר בתהליך השרייה והינו כשר למאכל יעיל ביותר לבעיות כח גברא, שמיעה, שיגרון, עקרות נשית, פצעים פתוחים וזיהום, סוכרת, שניים, דרכי נשימה.
רפואות ופולקלור: צמח הצלף נזכר בתנ"ך בשם חנן בן צלף: "וחנון בן צלף השש" (נחמיה ג', ל'). אבותינו ראו בצורת הפרי דמות אבר מין, ולפיכך הוא כונה גם בשם אביונה, שפירושו – מעורר התאווה המינית: "וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה" (קהלת י"ב, ה). לא בכדי משמרים הפלאחים הערביים עד היום את מנהג השימוש בפרי להגברת כוח הגברא ולעקרות נשים. בתקופת המשנה והתלמוד גידלוהו כירק ואכלו את ענפיו הרכים, את ניצני פרחיו ואת פירותיו: "הצלף מתעשר תמרות ואביונות וקפרס" (מעשרות ד', ו'). מי צלפין מעורבים בחומץ שימשו כתרופה לבעיות לב (שבת ק"י).
שמן הצלף קוצני מקובל מאוד ברפואה העממית של הערבים בארץ כתרופה לטיפול בליקויי שמיעה, בשיגרון, בעקרות נשים, בפצעים פתוחים ומזוהמים , בסוכרת, בכאב שיניים ובמחלות חזה.
מקסמליות הצלף
"ישב רבן גמליאל ודרש: עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום... לגלג עליו אותו תלמיד. אמר: והרי כתוב "אין כל חדש תחת השמש" (קהלת א', ט') אמר לו: בוא ואראך דוגמתן בעולם הזה יצא והראהו צלף". (שבת דף ל', עמוד ב').
הצורך המיוחד הזה של מלקטי הצלף לצאת אליו יום יום, הוא אשר הביא לתחושה כי הצלף אכן נותן פרי בכל יום ויום, ולפיכך הביאו רבן גמליאל כדוגמא לאילנות אשר יתנו, בעתיד לבוא, פירות בכל יום ויום.
להזמנת צמח מרפא צלף ,שמן צלף,תמצית אם צלף-מרפא הבושם
http://www.xn----zhcelg2cb2c9aq.co.il/
ביבליוגרפיה:
- בסוד אילן ופרח / נגה הראובני.
- חוברת הדרכה עצמית / צוות נאות קדומים.
- ילקוט הצמחים / ניסים קריספיל.
- שיח ועץ במורשת ישראל / נגה הראובני.
יום שבת, 18 ביוני 2011
צמח מרפא שבטבט- Horseail
צמח מרפא שבטבט -צמח מרפא מעולה לדרכי השתן!
מקורו של מין זה של השבטבט באירופה, שם הוא נפוץ גם כגידול חקלאי. מינים נוספים גדלים באופן טבעי בארצות שונות, ביניהן ישראל.רקע: צמח זה שייך למשפחה של צמחים פרימיטיביים ונמצא לעיתים קרובות במאובנים שגילם הוא כ 250 מיליון שנה. סגולות המרפא שלו ידועות מזה מאות בשנים.
חלק בשימוש: כל חלקי הצמח
חומרים פעילים ושימושים רפואיים: הצמח מכיל דו תחמוצת הצורן (סיליקה), סלניום, פלבנואידים, אלקלואידים וספונין. צמח זה משתן, חוסם ומקריש, קוטל פטריות, מחזק עצמות ואת שאר רקמות החיבור. משתמשים בו במצבים של מחלות רקמות חיבור, הרעלת עפרת ושאר מחלות כבדות, נפחת (אמפיזמה), שטף דם פנימי, דלקת השופכה ואוסטאופרוזיס.
התויות נגד: מומלץ להימנע מכמויות גדולות בזמן הריון
- לחות קרה במחמם תחתון: הפרשות וגינליות לבנות, שתן תכוף עם כאבים בזמן השתנה, דימומים, שלשול.
- לחות חמה בשלפוחית: השתנה תכופה, כואבת, שתן עכור, זיהומים בדרכי השתן.
- זיהומים בפה ובגרון: פצעים, כיבים, כוויות, עקיצות.
מסלק חום, לחות ורעילות:
- תקיעות צ'י הכליות: בעיות עור, עייפות, זיהומים בשלפוחית.
- רעלת מטבולית: דלקת מפרקים, שיגדון, אקזמה, סרפדת.
- אבנים בדרכי השתן ובכיס המרה.
שמן ארגן המרוקאי
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שמן הארגן המרוקאי מוצר חובה בכל בית.!! כמה טיפות ממנו יכולות לשפר את חייכם ללא היכר.
שמנים מרוקאיים – הטובים ביותר בעולםשמן ארגן – קפיצה קטנה למרוקו האקזוטיתמרוקו ידועה במגוון התבלינים והשמנים הייחודיים שבה. תייר שמבקר במרוקו, לא יוכל לוותר על טיול אחד לפחות בשווקי המדינה הקסומה הזו, שבהם נמכרים שמנים ותבלינים נדירים, בניחוחות נהדרים. הפופולרי שבהם הוא שמן הארגן, אשר נחשב לאחד השמנים הטובים ביותר בעולם, והוא משמש לבישול, תיבול, טיפולים קוסמטיים ואף בעל סגולות רפואיות - דבר שהופך אותו למצרך יקר מציאות ויחיד במינו.שמן הארגן – בחזרה לשורשים...שמן הארגן מופק מפירותיו של עץ הארגן, הנפוץ במיוחד בדרום מערב מרוקו. השמן מופק בתהליך ארוך הכולל ליקוט אגוזי הארגן, ייבושם בשמש, קלייתם, ולאחר מכן ריסוק האגוזים לעיסה, תוך כדי הוספת מים. באמצעות סחיטה בלחץ, מופק שמן מהעיסה, והשמן הזה הוא שמן הארגן המפורסם.שמן הארגן הוא בעל צבע אדמדם יחסית לשמן הזית, וטעמו מזכיר טעם של אגוזי לוז. בתרבות המרוקאית, מקובל לבשל את הקוסקוס המסורתי בתוך שמן ארגן, ולתבל באמצעותו סלטים ומאכלים נוספים. שמן הארגן – סט טיפוח לכל הגוף בבקבוק אחדכאמור, שמן הארגן ניחן בסגולות רפואיות וקוסמטיות רבות, ומשמש מרכיב חשוב בטיפולי ספא יוקרתיים בכל העולם.בשל היותו עשיר בנוגדי חימצון, שמן הארגן מהווה מוצר טיפוח מושלם לציפורניים ולשיער – מדובר במוצר טבעי בעל ניחוח נהדר, אשר מחזיר את הברק לשיער, מגביר את התחדשות התאים, מעניק רכות ייחודית, נלחם בפגעי מזג האוויר (עם יכולת התנגדות גבוהה לקרניים אולטרה סגולות) ומונע קרזול בלתי רצוי בתנאי לחות. שמן הארגן אינו מיועד רק לנשים, מפני שבנוסף לתכונות אלה, הוא מהווה את אחד המוצרים היעילים ביותר להפחתת נשירה. כמו כן, שמן ארגן מהווה בסיס נהדר להכנת קרמים ומסכות טיפוליות לפנים. השמן מלא בוויטמינים אשר מעשירים ומרככים את עור הפנים, עוזרים להילחם בפצעי בגרות, מאיטים הזדקנות והופעת קמטים ושומרים על הלחות הטבעית של עור הפנים והגוף. לשמן הארגן יש גם סגולות הרפואיות רבות, והעיקריות שבהן הן: חיזוק של המערכת החיסונית של הגוף, המרצת מחזור הדם והפחתת רמת הכולסטרול בגוף. כמו כן, השמן מהווה דרך טיפול יעילה ביותר בבצקות ואקזמה של העור. כל התכונות הללו הופכות את שמן הארגן המרוקאי למוצר חובה בכל בית. כמה טיפות ממנו יכולות לשפר את חייכם ללא היכר.
שמן הארגן
שמן הארגן מופק מהפרי הגדל על עץ הארגן. צבעו של השמן מעט כהה יותר משמן הזית והוא בעל גוון אדמדם. השמן הטהור מופק בתהליך סחיטה ממושך וטעמו דומה לזה של אגוזי לוז. שמן הארגן ניחן בשלושה מאפיינים עיקריים:בטעמו, סגולותיו הקוסמטיות וסגולות המרפא שלו.
|
טעמו - שמן הארגן נחשב לאחד השמנים היקרים והטובים ביותר בעולם. טעמו של שמן הארגן דומה לזה של אגוזי לוז ושפים רבים ברחבי העולם משתמשים בשמן הארגן לתיבול תבשיליהם. שמן הארגן נחשב לתוספת חובה בבישול מאכלי
גורמה ולדוגמא, מספיק להזליף רק כמה טיפות משמן הארגן כתוספת למאכל הקוסקוס, על מנת לקבל ריח אגוזי עשיר וארומה נפלאה.
סגולותיו הקוסמטיות- לשמן הארגן יש מקום של כבוד בתעשיית הקוסמטיקה הבין לאומית. שמן הארגן עשיר בוויטמיןE שמזין, מחדש, מרענן ומחייה את העור וכמו כן מכיל חומצות שומן חיוניות כמו: אומגה 3, אומגה 6 ואומגה 9. כיום ישנן חברות קוסמטיקה רבות ברחבי העולם המשתמשות בסגולותיו הקוסמטיות של השמן לייצור ק
רמים ותחליבים לעור הפנים וכמו כן למוצרים לחיזוק וטיפוח השיער והציפורניים.
סגולותיו הרפואיות - לשמן הארגן מיוחסות סגולות רפואיות ובריאותיות רבות. לאור הרכבו, צורכים אותו תושבי מרוקו שנים רבות כמסייע להורדת
כולסטרול, המרצת מחזור הדם וחיזוק מערכת החיסון
של הגוף. בנוסף, שמן הארגן מוכר במרוקו גם כחומר מרפא לבצקת, לאקזמה, לפצעים על פני העור, כוויות ואבעבועות רוח. שמן הארגן גם מיטיב עם עור יבש, מגביר את התחדשות התאים ויש הטוענים שהוא מעכב הופעת קמטים.
|
"שמן ארגן מזין" לפנים ולצווארלהזמנת שמן ארגן טהור:04-9952122 מרפא הבושם |